#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפח.
כיצד מתפרשים דברי רבין הכל מודים בשפחה חרופה והכל מודים
בשפחה חרופה ומחלוקת בשפחה חרופה? "	"ר' יוחנן ור""ל מודים
בשפחה חרופה דלמ""ד דלא בעי ידיעה בתחילה באשם ודאי, אם בעל חמש בעילות בשוגג ונודע לו בין כל אחת ואחת אינו
חייב אלא אשם אחד כדעולא. ושניהם מודים שאם בא עליה לאחר שהפריש קרבן על בעילה ראשונה חייב אשם על כל ביאה וביאה
כרב המנונא. ומחלוקת בשפחה חרופה היינו דלמ""ד דאשם ודאי בעי ידיעה בתחילה אם בא על שפחה חרופה כמה ביאות
ונודע לו בין ביאה לביאה או אחריהן שלר' יוחנן חייב על כל ביאה ולר""ל חייב רק אחת."	שבת עב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רפט. נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר רבא אמר פטור אביי אמר חייב. 1) באיזה אופן
נחלקו, ומדוע תוס' לא פירשו כרש""י 2) באלו עוד שני אופנים נחלקו במתכוין לדבר המותר? "	"1) כתבו התוס' (ד""ה נתכוין) שלרש""י נחלקו בנתכוין לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר, ולר""ת נחלקו בנתכוין לחתוך תלוש
ונמצא שהוא מחובר, אבל באופן שפירש רש""י פטור אף בנתכוין למחובר זה וחתך מחובר אחר משום מתעסק.<br>2) נתכוין לזרוק שתים וזרק
ארבע. כסבור רשות היחיד ונמצאת רשות הרבים."	שבת עב: - עג. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצ. היכי דמי 1) חומר שבת משאר מצוות שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה
שאין כן בשאר מצוות 2) חומר שאר מצוות משבת שבשאר מצוות שגג בלא מתכוין חייב מה שאין כן בשבת? "	"1) בשבת שעשה שתי אבות מלאכות. ובשאר מצוות היינו
ע""ז וכדרבי אמי דאמר זיבח וקיטר וניסך בהעלמה אחת אינו חייב אלא אחת. כתבו התוס' (ד""ה אלא ) דניתן לפרש גם בשחוטי חוץ דחייב אחת י""א על
שחיטה וזריקה וי""א על העלאה וזריקה, אבל אין לפרש הברייתא כן משום הסיפא. ועי' בהמשך התשובה.<br>2) לרבא דסבור דהחלב שומן הוא
ואכלו חייב משא""כ בשבת נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר פטור. לאביי דסבור דהחלב רוק הוא ובלעו חייב
משא""כ בשבת נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור. והתוס' הקשו שיכלו להעמיד כולה בשאר מצוות, ברישא
בנרבע לזכר ורבע את הזכר או בא על הבהמה והביא בהמה עליו דבין לאביי ובין לר' אבהו לר""ע אינו חייב אלא אחת,
ובסיפא בשבת פטור משום מתעסק ובעריות חייב שכן נהנה."	שבת עב: - עג. ותוס'		
